ארונוב נ' בי"ס לנהיגה אוטו (המורה קרן משה)

פסק דין

1.הנתבע ניהל בשנת 2005 בית ספר ללימוד נהיגה.

בשנת 2005 הגיע התובע למשרדי בית הספר וביקש, לטענתו, לקבל שיעורי תיאוריה ושיעורי נהיגה, וסוכם, לטענתו, כי הוא ישלם 7500 ₪, יקבל שיעורי תיאוריה וכן יקבל שיעורי נהיגה. הסכום של 7500 ₪ שולם בחודש אוקטובר 2005.

2.לטענת התובע, בכל פעם שהוא הגיע לקבל שיעור תיאוריה, השיעור בוטל בטענה שאין מספיק נרשמים, ובסופו של דבר הוא ניגש למבחן התיאוריה ונכשל ועל כן לא יכול היה ללמוד נהיגה על משאית.

לתביעה צורפה חשבונית על סך 7500 ₪ "עבור שיעורי נהיגה במשאית".

3.בכתב הגנתו טוען הנתבע כי הסכום ששולם על ידי התובע היה בגין קבלת שיעורי נהיגה עד לקבלת הרישיון, כלומר סכום גלובלי.

לימודי התיאוריה ניתנו כשירות לתלמיד ללא התחייבות מצד הנתבע וללא תשלום עבור תמורתם.

לימודי התיאוריה אינם מהווים תנאי לתחילת לימוד הנהיגה ולא להמשכת קבלת שיעורי הנהיגה, אלא רק תנאי להגשה ל"טסס" לאחר סיום לימודי הנהיגה.

4.לטענת הנתבע, התובע החל בלימוד שיעורי הנהיגה, קיבל 4 שיעורים ואז החליט ביוזמתו, מסיבות השמורות עימו, להפסיק הן את לימודי הנהיגה והן את התיאוריה, וכנראה, מכיוון שהסכום ששולם היה מתוך כספי הפיקדון שקיבל כחייל משוחרר, לא היה איכפת לו אם ימשיך בלימודי הנהיגה או לא.

לאחר 4.5 שנים הופיע התובע וביקש את הכספים בחזרה מהנתבע, או את שיעורי הנהיגה.

5.הנתבע טוען כי הסכום ששולם נתן לתובע זכות לקבל שיעורי נהיגה בזמנו, וכיום, אחרי 4.5 שנים, כאשר הנתבע אינו מחזיק עוד בבית ספר לשיעורי נהיגה, התובע אינו יכול לממש את זכותו לקבל שיעורי נהיגה.

הזכות למימוש השיעורים היא לפרק זמן סביר ולא לנצח, ומאידך הזכות לקבלת החזר כספי איננה קיימת כי הנתבע היה מוכן לתת לתובע את שיעורי הנהיגה במשך כל אותה תקופה שניהל את בית הספר לנהיגה, והתובע זנח את זכותו זו וויתר עליה, כנראה משום שלא היה מדובר בכספים שהוציא מכיסו אלא מכספי מענק השחרור הצבאי.

6.בדיון שהתקיים בפני התברר שהעובדות אינן שנויות במחלוקת.

לתובע לא היה שום הסבר ממשי מדוע במשך 4.5 שנים הוא לא ביקש את שיעורי הנהיגה, והוא הסביר שהוא היה "עסוק" בעבודתו, אבל ברור שאדם אינו יכול לשלם עבור שיעורים בכל קורס שהוא, ולבוא ולבקש אותם 5 שנים לאחר מכן.

הזכות לקבלת השיעורים פוקעת בזמן כלשהו, הרבה לפני חלוף 4-5 שנים.

7.אשר על כן, התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: